אנחנו משקיעים שעות באימוני כושר, מחזקים ליבה, מיישרים יציבה ומחפשים את התרגיל המושלם. אבל, האמת הפשוטה היא שלפני כל זה, הגוף שלנו כבר ידע לזוז לא דרך סטים, לא דרך חזרות, לא דרך כאב אלא דרך התפתחות טבעית, הכי טבעית שיש והכי נכונה, בדיוק כמו… שתינוק לומד את התנועות הראשונות בחייו ובונה אותן לבד בצורה כל כך נכונה.
תינוק לא מתאמן, הוא מגלה את הגוף שלו, ובתוך הגילוי הזה נמצאות תנועות בסיסיות עמוקות וחכמות, כאלה שהגוף הבוגר שלנו זקוק להן היום יותר מתמיד.
לפני כוח היתה תנועה, לפני יציבה היתה גמישות ולפני עומס היתה הקשבה.
תינוק לא מחזק שרירים מבודדים, הוא בונה קשרים בין מוח לגוף, בין ימין לשמאל ובין נשימה לתנועה. כשאנחנו מדלגים על השלב הזה כבוגרים, הגוף מתחיל לזכור דרך כאבים, נוקשות ועייפות.
אז מה התנועות התינוקיות שמומלץ להכניס לחיינו?
התנועה הראשונה: גלגול עמוד שדרה חי.
אחת התנועות הראשונות שתינוק לומד היא גלגול דרך הצד. לא בכוח ולא בדחיפה, אלא בהמשכיות רכה של עמוד השדרה. זאת תנועה שמפעילה את כל הגוף, בלי עומס על הצוואר.
מה אנחנו מרוויחים? שחרור גב תחתון ועליון, תנועה טבעית לפאשיה, חיבור בין חלקי הגוף שלא מדברים ביניהם ביומיום, לא גב שעובד לבד ולא צוואר שמחזיק הכול.
התנועה השניה: נדנוד.
תינוק מתנדנד לא כדי להתחזק, אלא כדי להירגע. הנדנוד הוא אחת הדרכים הראשוניות של מערכת העצבים לומר שהכול בסדר.
מה אנחנו מרוויחים? כשאנחנו מחזירים נדנוד עדין לחיים שלנו, הנשימה מתארכת, השרירים מרפים והעומס המנטלי יורד. וזה אולי החלק המפתיע, אבל, גוף רגוע מתחזק מהר יותר מגוף דרוך. ויסות באלפני חיזוק.
התנועה השלישית: הושטת יד לא כדי להרים, אלא כדי להגיע.
תינוק לא מרים יד, הוא מושיט יד. זה הבדל קטן, אבל מהותי. בהושטת יד יש כוונה, רצף וחיבור בין השכמות, הצוואר וכף היד.
מה אנחנו מרוויחים? כשאנחנו מזיזים ידיים, רק מתוך מאמץ, הכתפיים משלמות מחיר. כשאנחנו מרימים יד כדי להגיע למשהו, התנועה מתפזרת בגוף, זאת תנועה שמשחררת עומסים, משפרת טווחים ומחזירה תחושת קלילות לפלג הגוף העליון.
התנועה הרביעית: זחילה.
זחילה היא הבסיס ששכחנו, לפני הליכה, לפני ריצה ולפני קפיצה, היתה זחילה.
מה אנחנו מרוויחים? זחילה בונה קואורדינציה, יציבות וחיבור עמוק בין צד ימין לצד שמאל. לא במקרה אנשים עם כאבי גב, בעיות יציבה או עומס בצוואר, כמעט ולא משתמשים בתבנית הזו ביומיום, וכשמחזירים אותה, אפילו לדקה אחת, הגוף נזכר וזה עושה לגוף ממש טוב.
התנועה החמישית: משחק.
אחד הדברים הכי חשובים שתינוק מלמד אותנו, זה משחק. כל משחק. תינוק לא זז כדי לעבוד על משהו, הוא זז מתוך סקרנות, וזאת אולי הנקודה הכי קריטית לגוף הבוגר.
מה אנחנו מרוויחים? תנועה שלא מגיעה ממקום של מאבק, אלא ממקום של משחק וקלילות וחקירה, נשארת לאורך זמן. כשהתנועה הופכת לחקירה, הגוף משתף פעולה.
אז אולי, לא צריך עוד תרגיל כושר, אולי צריך פחות לעבוד ויותר להיזכר ולשחזר תנועות חכמות שלא הומצאו באימון, לא הגיעו מטרנד ולא דורשות ציוד, אלא תנועות שנולדו איתנו וככל שאנחנו מסכימים לחזור אליהן, הגוף חוזר להיות בית ולא פרוייקט.



