אימון פאשיה – על אימון כושר לפאשיה שמעתם? ומה זה בכלל פאשיה ולמה היא חשובה? קבלו תרגילי כושר מיוחדים וחשובים לפאשיה
האם אתם מכירים את הפאשיה החשובה שבגופכם? האם אי פעם התייחסתם אליה, אימנתם אותה או נתתם לה מקום באימוני הכושר שלכם?
קודם נבין מהי הפאשיה, למה היא חשובה ולמה אנחנו ממש רוצים לתחזק אותה ולהכניס עבודה עליה כחלק מאימוני הכושר שלנו.
הפאשיה היא רקמה דקה, לבנה, חזקה וגמישה, כמו מעין רשת שעוטפת את כל הגוף מבפנים והיא עשויה, בין היתר, מקולגן ואלסטין. היא מקיפה ותומכת את הגוף שלנו, למשל, את השרירים (כל שריר עטוף בפאשיה), עצמות, איברים, סיבים, עצבים וכלי דם.
הפאשיה גם מחברת בין אזורים שונים בגוף, מכף רגל ועד ראש, כמו רשת אחת חכמה והיא תומכת את הגוף שלנו על ידי זה שהיא שומרת על צורת הגוף ומחזיקה הכל במקום. הפאשיה גם עוזרת בביצוע תנועה והיא מלאה בקולטנים תחושתיים, למשל, היא מרגישה כאב, לחץ ומגע.
ובקיצור, מדובר כאן במערכת חיה, חכמה ומלאה בחיישנים שמשפיעה על כאבים, עייפות, תנועה ואפילו רגשות.
חשוב לשמור על פאשיה בריאה וחזקה. פגיעה בפאשיה יכולה להתרחש בקלות ולפעמים, בלי שבכלל נשים לב. בניגוד לשריר שמתכווץ, הפאשיה נוטה להיתקע, להידבק או להתייבש וזה יוצר כאבים, נוקשות ועייפות.
פגיעה בפאשיה יכולה להיגרם בגלל חוסר בתנועה או בעקבות ישיבה ממושכת. כשלא זזים, הפאשיה מתייבשת, מאבדת את גמישותה ולמעשה, נדבקת לעצמה. אפילו שעה שלמה של ישיבה ללא שינוי תנוחה יכול לגרום לזה.
גם תנועה חזרתית לא מאוזנת יכולה לפגוע בפאשיה, למשל, הקלדה ממושכת ונשיאת תיק רק על צד כתף אחת. גם סטרס כרוני לא טוב לפאשיה. מתחים נפשיים יוצרים כיווץ בלתי מודע בגוף והפאשיה מגיבה למתח כמו שריר, היא מתכווצת ונתקעת. וגם פציעות וניתוחים יכולים ליצור הידבקויות בפאשיה.
בנוסף, מאחר והפאשיה מכילה נוזל דמוי ג’ל, כשלא שותים מספיק, הפאשיה הופכת לצמיגה ודביקה.
אז איך תדעו אם אולי יש אצלכם בעיה עם הפאשיה?
כשהפאשיה לא במיטבה אנחנו יכולים להרגיש כמה תופעות, למשל, נוקשות לא מוסברת בבוקר, כאב עמום שסיבתו לא נמצאה בבדיקות, תחושת “קפיצות” או רגישות בנקודות מסויימות, טווח תנועה מוגבל ועייפות כללית בגוף גם בלי מאמץ.
הבשורות הטובות הן שהפאשיה מגיבה מעולה לתנועה, נשימה, עיסוי ומים ולכן נוכל לטפל בה ולשפר את מצבה. ושימו לב, אומנם עלייה בגיל משפיעה על הפאשיה, אבל לא בצורה בלתי נמנעת. כמו כל רקמה חיה בגוף, גם הפאשיה משתנה ומתבגרת, אבל עם תנועה נכונה היא יכולה להישאר גמישה חיה ובריאה גם בגילאים מאוחרים.
קבלו שלושה תרגילים פשוטים לביצוע ונהדרים לשמירה על הפאשיה. אין שום סיבה בעולם לא לשלב עבודה על הפאשיה החשובה באימוני הכושר שלכם.
חשוב לדעת, שהפאשיה לא אוהבת כוח, היא אוהבת זרימה, נשימה ותשומת לב. כלומר, לצד אימוני הכושר, כדאי לשלב גם תנועות רכות. תרגול בן כמה דקות ביום יאפשר לכם להרגיש את הגוף נושם וחי מחדש.
תרגילים:
תרגיל 1
עמדו זקופים עם רגליים פתוחות ברוחב האגן. כופפו מעט את הברכיים, כדי שתהיינה רכות ולא נעולות והתחילו להניע בעדינות את הברכיים מעלה ומטה, תנועה קטנה וקצבית. תנו לתנועה הזאת “לטייל” למעלה לאזור האגן, הבטן, הכתפיים, הידיים והצוואר, כמו גלים קטנים. שחררו את הפנים ותנו ללסת להיות רכה. המשיכו לנער את הגוף בעדינות במשך 30 עד 60 שניות. אפשר גם לבצע את התרגיל בעיניים עצומות ולדמיין איך אנחנו ממש “מפשירים” את הגוף.
תרגיל 2
עברו לעמידת שש כשכפות הידיים בקו ישר עם הכתפיים וברכיים בקו ישר עם עצמות האגן. בשאיפה, הרימו את הראש והחזה בעדינות, הגב שוקע למטה. בנשיפה, קמרו את הגב כלפי מעלה, בזמן שהסנטר יורד פנימה. כעת הפכו זאת לגל, כלומר, אל תבצעו תנועה חדה, אלא גלגלו את עמוד השדרה חוליה אחר חוליה, לאט וללא הפסקה. המשיכו עם הגלים ובצעו בין 6 ל 8 חזרות.
תרגיל 3
עמדו יציבים עם רגליים פתוחות ברוחב האגן ושחררו את הידיים לצידי הגוף. התחילו בתנועה עדינה של סיבוב פלג הגוף העליון ימינה ואז שמאלה, מצד לצד. תנו לידיים להיטלטל ברכות עם התנועה, כמו חבל שמתנופף. הראש נע בעדינות עם הגוף, ללא מאמץ. המשיכו את התנועה הרכה במשך כ 30 שניות בקצב נעים ורגוע. אל תנסו לכוון את התנועה, תנו לה לקרות לבד. זאת אינה סחיטה של הגוף, אלא נדנוד נעים.
וטיפ אחרון לגבי נשימה:
הפאשיה מאוד מגיבה לתנועת הנשימה. כשהנשימה שטחית או מתוחה, הפאשיה ננעלת. כשהנשימה עמוקה וזורמת, הפאשיה נרגעת, נמתחת ונשארת גמישה.



